מטותה

מגיב, אני חוששת שעד כמה שזה קסום שהגיגך עברו במידה מה את חמשירו של משעמם לי, אני מתקשה לסיים את התגובה האחרונה שלך, אשמח לסיכום, אם כך, במטוטא. או מתותא. שיהיה.

כמה זה עצוב שאני חוזר לבדוק אם מישהו הגיב על התגובות שלי?
כמה זה עצוב שאני קצת שמח שמישהו הגיב על התגובות שלי?
שאלות רטוריות - זה ברור לכולם שזה עצוב מאוד.

אך כמגיב, זוהי חובתי לבקר ולנטר את איכות התגובות שלי, כך שאוכל לתקן עוולות של תגובות שסרחו ולהשתפר, במרוץ הזמן.
זוהי החובה שלי כלפי עצמי כאדם, כלפיכם כשותפכם לחוויית המציאות (כפי שאנו תופסים אותה בעיתות תפישה כאלה ואחרות), ובראש המעלה - זוהי חובתי כלפי עצמי כמגיב.

כן, אני הוא מגיב, אני הוא הוא אשר לו דבר מה לומר בהקשר כזה או אחר אשר עלה בזמנים כאלה ואחרים (ולפי עקרון הסיבתיות - בזמנים שבאו קודם לתגובה).
זוהי חובתי, כמזדהה אנונימי, לרכוש לעצמי שם איתן במציאות האחרת, במציאות בה תופס אני את חומרי הגלם כאינפורמציה הבאה עימי באינטראקציה השקולה לכוח המכה בי בעולמינו (זה שמעל המקלדת), היא היא תהיה לי כחומר ביד היוצר, ותגובתי - תהיה לה כשפכטל, המורח אותה על חומותיכם/ן, הלוא הן דעתכם, גבולות תודעתכם המנוסחת, הבלתי רגשית - האינטרנטית!!!.
ואתם (מגיבים/קוראי פוסטים/נאו-אינפורמציונרים),
תהיו לי כעזר כנגדי.
אתם תהיו לי כמראה, כמשענת, ככוס המים המלאה עד למחציתה וככזו הריקה מכל תוכן.
אתם תהיו לי כעם! ואני, בעבורכם - כנביא, כשופט - כמוכיח בשער**!!!
אתם תהיו לי כאומנות המודרנית - ואני, בעבורכם - כפרשן, עם ברט צרפתי.
אתם תהיו לי התרחשות, ואני, בעבורכם - כמוסיקה אפית. (אעצים את החוויה שלכם וכל זה)

אז אולי זה עצוב (לבדוק אם מגיבים לתגובות שלי…),
אך זוהי השליחות שלי, תורתי, משנת חיי, בבועתי בעיניכם וכן אף בעיני עצמי… ואלה הם ימי.

אני הוא מגיב.

**מוכיח בשער - מושג המתאר אדם הנושא תפקיד מוסרי, לעתים בעל כורחו, ומטיף לחברה אשר נוהגת באמות מוסר ירודות (ויקימילון - אני לא באמת יודע דברים כאלה בעל-פה).

למגיב,

תעשה לי ילד! ואז אני אעשה לך ילד שווה ובכיוון מנוגד (בכיוון מינוס אן כובע)!

ל'נשרתי מפילוסופיה פיזיקלית',
חוששני שאני עדיין סטודנט עצוב, אני עדיין לא יודע איך העולם באמת עובד ומה זה כל הוורדפרס הזה שכולכם מדברים עליו כל היום… איפה נמצאת הפלטפורמה הזאת? ומי הם מתכנתי המקור הפתוח? האם הם האחראים על העצב שלי? איך זה שלא מדברים על הדברים האלה בקורסי הליבה? אעלה לרגל לוויקיפדיה לחקור את הנושא.

ולא,
לא אהיה לך לפר"ח.
אני לא צריך את זה.
אני מקבל סטיפנדיה.

למגיב,
חוששני שהרמה האקדמית שלי עלובה מכדי להבין את הגיגיך לעומק.
האם תהיה לי לפר"ח ותוכל להסביר מדוע כמות התגובות הפוטנציאלית היא בין אפס לאינסוף?

הרי זכור לי שפלטפורמת וורדפרס מגבילה את כמות התגובות לרמה מסוימת, כנראה שהם צפו בדיוק את המצב שאתה מזהיר מפניו והנהיגו מנגנוני ביטחון.

and so, the galaxy was saved once again by open source programmers…

אביב, אתה לא חושב שאתה קצת מגזים כשאתה קורא לכולנו אינטליגנטיים? קראת את התגובות של איתי, יובל ומשעמם לי?

אמן קומיקס מרפד בינוניות! מציל מאות אנשים אינטיליגנטיים שאוהבים לקטר מחייהם השגרתיים והמשעממים.

למגיב,
אני אשכרה לא מאמין שקראתי את התגובה שלך עד הסוף. מה זה אומר עליי?

החוק השלישי של ניוטון, הידוע גם כחוק הפעולה והתגובה, דן בכוחות הפועלים באינטראקציה בין גופים. (ויקיפדיה)
כמגיב וכמשתייך לזרם המאמינים הניוטוניים, נטייתי הטבעית תהיה להניח כי אם אני הוא מגיב - כוח הופעל עלי, וברוח הדיון של החוק השלישי, אני מקיים אינטראקציה עם גוף אחר, שהוא למעשה לא אחר מאותו גוף אשר מפעיל עלי אינטראקציה סימולטנית לתגובתי. או שלא סימולטנית, כי אז אני צריך לצטט (מוויקיפדיה) עניינים יחסותיים אשר מפריכים את סימולטניותה של האינטראקציה הנ"ל.
במכניקה ניתן למדוד כוח שהופעל בעזרת דברים (דברים אחרים מאלה שגרמו להפעלת הכוח ושמצויירת עליהם סקאלה כזו או אחרת ועל אחד מערכיה מצביע מחוג או משהו אחר בשעת מדידה).
אנחנו מתקרבים למשהו גדול, תמשיכו לקרוא.
אם ניתן למדוד משהו - הרי שהוא סופי. ואם מדובר בכוח, הגודל שלו מרמז, למשל, על כמות הדברים האחרים שהוא יכול, למשל, להניע.
ארכז את הטענות הרלוונטיות לשאלת המחקר המרכזית של התגובה הזו:
א. אני מגיב + חוק שלישי = מופעל עלי כוח.
ב. על מה אני מגיב? על מידע שנכנס לי לשכל בדמות קומיקס שעוסק בדברים.
א.+ ב. => ג. [קומיקס שעוסק בדברים = כוח]
עכשיו.
שבו.
אם אני מפעיל ניוטון אחד על דבר, כמה ניוטון הדבר יפעיל עלי? אחד.
אבל… אם מניחים שתגובה היא התגובה לקומיקס שעוסק בדברים… קומיקס שעוסק בדברים שהופעל על איש, או על קבוצת אנשים, עשוי לגרור מספר תגובות שנמצא בין אפס לאינסוף… בממוצע אני מניח שזה בערך שמונה תשע… אבל הפוטנציאל הוא אינסופי.
עכשיו שהוכחנו (הוכחנו?) שקומיקס שעוסק בדברים הוא כוח עם פוטנציאל אינסופי (למרות שבממוצע הוא שמונה תשע ככה…), אני מוכן לשאול את השאלה.

מי יעצור את מתן?