המדריך למת מבפנים

50 תגובות

1. מאת רויטרס:

   7 בספטמבר 2011 בשעה 19:26

   תודה!
   באמת נמאס לי מאנשים ששואלים אם "הכל בסדר" ואם אני "יכול בבקשה להרים את המכנסיים כי יש פה ילדים"

   מועיל ביותר
2. מאת מאיה:

   7 בספטמבר 2011 בשעה 19:26

   בשתי הדקות בהן קראתי את הקומיקס חשבתי על כל מיני דברים
3. מאת ניר הופמן:

   7 בספטמבר 2011 בשעה 19:31

   אחד המדכאים.
   
4. מאת ליוי:

   7 בספטמבר 2011 בשעה 19:44

   תודה, הייתי זקוקה לזה
5. מאת מאי:

   7 בספטמבר 2011 בשעה 19:50

   מעודד בהחלט, תודה! (:
6. מאת ניב:

   7 בספטמבר 2011 בשעה 20:01

   זה סתם שטויות!!

   כל פעם שאני מסתובב עם חגורה מלופפת לי סביב הצוואר, אנשים רק חושבים שאני כן מדוכא!
7. מאת מותק של גבר:

   7 בספטמבר 2011 בשעה 20:31

   אני דווקא חשבתי שכשאנשים יראו שהוא חוגר את החגורה (דרך אגב זה המונח הנכון ולא "ליבשו") אז הם לא יחשדו בזה שהוא הולך להשתמש בה בכדי לתלות את עצמו.
8. מאת דן:

   7 בספטמבר 2011 בשעה 20:43

   הכל חרא (:
9. מאת נועה:

   7 בספטמבר 2011 בשעה 20:58

   מעולה!!!!
10. מאת שאול:

    7 בספטמבר 2011 בשעה 21:04

    אני קורא את כל הקומיקסים שלך ולפי דעתי זה אחד הטובים בזמן האחרון ואלי בכלל!
    כל הכבוד!!!
11. מאת אמיר:

    7 בספטמבר 2011 בשעה 21:49

    הדפס ושמור !
12. מאת הגאון מוילנה:

    7 בספטמבר 2011 בשעה 22:44

    6. הסירו את הו-לא מאתר הבית שלכם
13. מאת עין הנץ:

    7 בספטמבר 2011 בשעה 23:22

    החבר הבלונדיני זה איש המחר?
14. מאת אלברט פפקוש:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 9:16

    קריאת קומיקס בשירותים זה כיף. במיוחד זה
15. מאת ניר:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 11:47

    ממחר אני מתחיל לשים חגורה
16. מאת lost_dm:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 12:48

    צחקתי בכל רם! D:
    מתי אתה מוציא ספר שמאגד את כל הקומיקסים?
17. מאת lost_dm:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 12:49

    *בקול רם לא בכל רם.. O.ם
    זה היה כ"כ מצחיק שזה הרס לי את האיות!
18. מאת עידן:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 14:08

    חבל לי שאתה מרגיש ככה.
19. מאת רויטרס:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 14:53

    7. פיתחו בלוג ופרסמו בו פוסט בתדירות של פעם בשבוע לפחות
20. מאת אליהו:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 16:21

    וגם חשוב לשתות הרבה מים.
21. מאת הילית:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 19:22

    תודה. כבר הרבה זמן עבר מאז שמישהו תיאר במדויק את החיים שלי.
    הבעיה היא שזה רק כדי לשכנע אחרים שהכל בסדר. בסוף המוות מבפנים יאכל הכל וכולם יופתעו, לא?
22. מאת אני:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 19:23

    הו כן!
23. מאת פעם טבעתי למוות:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 19:26

    פחחחחחחחח……….. נפש כיאלו שהוא לא מכר אותה כמו כולנו.
24. מאת אדם:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 19:36

    אני אוהב את זה
25. מאת ענת:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 19:50

    מצוין!
    (:
26. מאת רותם:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 20:10

    חזק ביותר.
    במיוחד אהבתי את: "שימו דגש על הפעמים בהן לא חשבתם להתאבד". אכן, זו דרך מדהימה להסתכל על החיים. ישנם זמנים בהם איני חושבת על התאבדות! איזה אדם אופטימי אני!
27. מאת ליהי:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 20:16

    מחדדים ששוברים חודי עפרונות זה למתחילים, נסה פצירות שמפצלות את הציפורניים.

    ואליהו, אתה צודק במיוחד.
28. מאת ניר:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 20:47

    מצוין! אני הולך להרוג את עצמי
29. מאת סתיו:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 21:20

    לא יודעת, אתם לא מצחיקים לאחרונה.
30. מאת יעקב:

    8 בספטמבר 2011 בשעה 22:18

    אני מעריץ אותך. מבפנים.
31. מאת אראלה:

    9 בספטמבר 2011 בשעה 0:46

    בפרק הבא: המדריך לחי מבחוץ.
32. מאת שירה:

    9 בספטמבר 2011 בשעה 1:15

    אני מאד רוצה לעודד את כל הנוכחים כאן ולכן החלטתי לצרף שיר שכתבתי כדי לעודד את עצמי.
    הוא נקרא
    song to self

    מקווה שתרגישו יותר טוב אחריו, ואם לא, לפחות יהיו לכם עוד 3.5 דקות שבהן חשבתם על משהו שאינו התאבדות

    [soundcloud url="http://api.soundcloud.com/tracks/22732915"]
33. מאת שירה:

    9 בספטמבר 2011 בשעה 1:16

    חבל שהלינק המדליק לא עבד. ניסיון שני

    song to self by Shira Z. Carmel
34. מאת גאיה הרוחנית:

    9 בספטמבר 2011 בשעה 11:26

    אני כל כך מעודדת עכשיו :) :)
    אגב, זוכר את החבל שלך? אז אתמול אני.. אה.. לא משנה. :))))))))
35. מאת עומר:

    9 בספטמבר 2011 בשעה 12:36

    ואני חוזר ואומר - אסור להזריק אטרופין
36. מאת ציקלותמיה:

    9 בספטמבר 2011 בשעה 12:56

    אני הכי אהבתי את 4 - אשתמש בזה!
37. מאת ברוס ווין:

    9 בספטמבר 2011 בשעה 13:11

    פיתחתי תחביב פיקטיבי כדי לעסוק בו למראית עין ולא לחשוף את זה שאני למעשה מתתי מבפנים.
38. מאת שני:

    9 בספטמבר 2011 בשעה 16:13

    אמנם אני לא מגיבה כמעט, אבל אתה בהחלט גאון ואפילו גורם לי להרגיש מעט אופטימיות שזה די נדיר.
39. מאת ל:

    11 בספטמבר 2011 בשעה 18:04

    עכשיו תעשה מדריך איך לא למות מבפנים.
40. מאת ררילו:

    11 בספטמבר 2011 בשעה 18:10

    קראתי הכל אתה גאון
41. מאת ררילו:

    11 בספטמבר 2011 בשעה 18:10

    מהראשון עד האחרון
42. מאת הילת:

    15 בספטמבר 2011 בשעה 1:28

    בין 1:23 ל1:26 הייתי מחוייכת באופן יוצא דופן יחסית ליומיום.
    אחחח. אלו היו רגעים די טובים.
43. מאת פב:

    6 באוקטובר 2011 בשעה 8:05

    חחחח האחרון הרג אותי
44. מאת נורית:

    10 באוקטובר 2011 בשעה 23:04

    אתה יודע, אתה מעמיד אותנו במצב קצת לא נעים. אם יום אחד תהרוג את עצמך וכולם יגידו "איך לא קראתם את הכתובת על הקיר?" ואנחנו נצרתך לומר קראנו וזה שעשע אותנו. ונרגיש חרא
45. מאת המ:

    18 במרץ 2012 בשעה 1:12

    חחחחח 4 נורא שעשע אותי, תעשה עוד כאלה!
46. מאת ענבל:

    23 באפריל 2014 בשעה 20:06

    מתן, טוב שאני ממש לא רוצה להתכונן למבחן ולכן עוברת שוב על כל הקומיקסים שלך ever כדי להעיר לך בקטנוניות שחגורה חוגרים ולא לובשים.
    כמו כן, ייתכן שכבר העירו לך על כך בתגובות קודמות אבל לא טרחתי לקרוא אותן.
47. מאת מישהו מאוד משועמם:

    19 במאי 2015 בשעה 22:18

    שימו לב אני לובש עכשיו חגורה
48. מאת אני:

    1 באוגוסט 2015 בשעה 0:35

    הטריק עם החגורה באמת עובד תודה
49. מאת הכל חרא :):

    7 בספטמבר 2015 בשעה 13:19

    כן. עדיין הכל חרא… חוץ מהקומיקס הזה.
    הוא מדיוק בצורה כואבת.
50. מאת דרור:

    24 בספטמבר 2016 בשעה 22:36

    מדכא שלא דייקת: חיגרו חגורה.